כותב: חביב הרמן
מצאתי את עצמי נלחץ ונסחף בנחיל של אלפי סינים, רועשים, גועשים, צועקים, והנחיל זורם לכיוון מטחנת בשר ענקית, שמצדה השני נפלטים דמפלינגס ב-14 צבעים שונים. הצלחתי איכשהו להחלץ מהזרם ההמוני, חמקתי דרך פתח שנקרה בדרכי ואז נסגרו מאחורי שתי דלתות אלומיניום והבנתי שאני במעלית העולה במהירות מסחררת בתוך בנין דמוי מחדד עפרונות. בקומה ה-120 נפתחו דלתות המעלית ונפלטתי לאולם גדול ובו שולחן ענקי שסביבו יושבים עשרות סינים עליזים. מלצר חביב הפנה אותי לכסא הפנוי היחיד והתיישבתי. על השולחן, על פלטה עגולה מסתובבת גדולת מימדים, רבץ ברווז עצום וגיעגע ללא הפסקה: “I’m a Pekin duck, I’m a Pekin duck” . כל פעם שהפלטה נעצרה, כל הסינים נעצו בברווז מקלות ותלשו ממנו חתיכת בשר. ניסיתי גם אני, אבל המהירות הייתה מסחררת ולא הספקתי. ביאושי קמתי ופניתי למסדרון ארוך מעוטר בציורי דרקונים צבעוניים, כשלפתע ראיתי חייל טראקוטה רכוב על סוס וחרבו שלופה דוהר לעברי. בתושייה של שנייה, שלפתי מהכיס צילום של מקדש השמיים, נופפתי בו מול החייל, ואז נעצר, ירד מהסוס והשתחווה. עליתי על גרם מדרגות נעות שהיו בצד המסדרון, ובסופם נפלטתי לתהום מוקפת הרי קרסט גבוהים, שלא ראיתי לא את ראשיהם ולא את רגליהם בגלל ערפל כבד וגשם זלעפות שהרטיב אותי עד העצמות. נפלתי לתוך התהום, ונפלתי, ונפלתי, עד שבדרך נס נאחזתי בענף של עץ Osmanthus. קטפתי כמה מפרחי העץ הצהובים, לעסתי אותם והרגשתי מחוזק; זה גם עזר לי להתייבש מהגשם. ירדתי בזהירות מהעץ ואז הבחנתי בסיני לא צעיר ולא זקן, שהזמין אותי באדיבות, באנגלית מתובלת במילים עבריות: “Come on to my mif’al, there is a matana waiting for you.”. לא הייתה לי תכנית טובה יותר לאותו זמן, אז הלכתי אחרי בעל המפעל, שהוביל אותי לאולם והושיב אותי על כסא. מולי, על פודיום מוגבה, צצו משום מקום 7 אקרובטים חסונים, משחו את גופם במשחות שונות ומשונות, קפצו דרך שלוש טבעות עשויות במבוק, טיפסו על שלושה סולמות קלועים משיערן השחור של נערות שבט יאו וגלגלו במיומנות שלושה כדורים כבדים עשויים טראקוטה, בלי לשבור אותם. בשלב זה נעלמו כלעומת שבאו ובעל המפעל הגיש לי ספל תה שחור והציע לי עסקה שכוללת שלוש קופסות בגדלים שונים של משחת פלא המרפאה כל כאב אם מורחים אותה שלוש אצבעות מתחת לפופיק, שלושה זוגות תחתוני במבוק מקושטים בפנינים לבנות, שלושה זוגות גרבי משי מקושטים בפנינים שחורות מים סין הדרומי – עם תעודת מקוריות – ושמיכת משי מתנפחת, כל זה תמורת 3760 יואן, וכמתנה מיכל תה ירוק שנקטף בזמן שקיעה ע"י מדריכות מקומיות והמספיק לשנה. נו, להצעה כזאת לא יכולתי לסרב וקניתי על המקום שתי ערכות. בעל המפעל הוביל אותי החוצה ברוב כבוד ובגלל כובד הערכות נשענתי על קיר שיש; אבל מיד שמתי לב שזה לא קיר, אלא אריה אימתני המחזיק כדור מתחת לרגלו השמאלית. ואז האריה קרץ לבת זוגו הלביאה הניצבת מהצד השני של הדלת ואמר לה משפט במנדרין, שלא הבנתי אותו אבל רק ניחשתי שפירושו "הנה, עוד ישראלי פראייר נפל עלינו !". בעודי מחשב דרך מילוט מהאריות, שמעתי את קולו הסמכותי של ספי: "מי שצריך שירותים – שילך ימינה, כל האחרים – נפגשים בנקודה הזאת בעוד רבע שעה." רצתי לשירותים, ובעודי מחפש את החור מתחת לאסלה הבנתי שכל זה היה חלום !
חזרתי למיטה, אבל אני לא יכול להרדם. כולי מבולבל, מתוח וחסר אונים. מתי ההשכמה בבוקר ? באיזו שעה ארוחת בוקר ? מתי מורידים את המזוודות ? את ערכות השמיעה להכניס למזוודות או למטען היד ? מתי יוצא האוטובוס ?... ספי, איפה אתה ?!... תציל אותי !!!
טיול מאורגן לסין ? רק עם חברת איילה, צרו קשר באתר לפרטים נוספים.